את יואב קליינמן הכרתי בסדנת יוגה בואראנסי שבהודו. התרשמתי מאוד מהצלם המקצועי שהקדיש את הימים האינטנסיביים של הסדנה לצילום של מורנו ולאחר ששוחחנו, הבנתי שבשביל יואב הצילום הוא לא רק מקצוע, הוא שליחות. בעקבות חשבון הנפש שערכתי ביום כיפור, החלטתי לראיין את יואב, אדם שמקדיש את חייו לצדדים הפחות מוכרים של החברה הישראלית, ואפילו מציג פתרונות לחלק מהקונפליקטים שעולים מהסרטים
להמשך הקריאה
"מתי כספי – וידוי" המוקרן בימים אלו בסינמטקים [ויוקרן מאוחר יותר בערוץ הראשון, אך אין שום סיבה להמתין עד אז] שונה בתכלית מסרטים תיעודיים אחרים הסוקרים את פועלם של אמנים. קודם כל, בדרך כלל סרטים כאלה סוקרים אמנים שכבר הלכו לעולמם והאווירה בהם היא רטרוספקטיבית ["היה היה מלך" על ניסים אלוני ו"חייו מלאי שיר" על אברהם חלפי הן שתי דוגמאות
להמשך הקריאה
"החל משלהי שנות התשעים ישראל גילתה שיש לה עדיפות (בפיתוח נשק. א.ק.), בצורה של סינתזה אל-כימית אפלה, שהדמויות בסרט גורמות לה להפוך גם לכסף. המשמעות היא להשתמש בסכסוך, שאנשים משמאל ומימין גדלו באמונה שהוא נטל או בעל מחיר כלכלי – לדבר שהוא משאב". – יותם פלדמן, במאי "המעבדה". ברוכים הבאים. אם הקלקתם על הלינק שמוביל לפוסט הזה ואף שרדתם את ציטוט
להמשך הקריאה
בספריית "האוזן השלישית" יושבות על מדפים מאחורי הדלפק הראשי כמה קלטות וידאו מתוצרת ישראלית. ברוכים הבאים להוספיס של הקולנוע הישראלי. למדפים האלה סרטים מגיעים כדי למות. תחלופת טכנולוגיות והשפעתה על העשייה ועל הצריכה של קולנוע היא משהו שהתחום מתורגל בו מאז שהוא נולד, בין אם מדובר בכניסת הסאונד או הצבע, הטלוויזיה או מצלמות הוידאו. יש אמנם מסורות ששורדות את רוע
להמשך הקריאה
בתוכניתינו הראשונה זכינו להתארח במשרדי חברת "סרטי האחים הימן", הלא הם האחים ברק ותומר הימן, יוצרי הסרטים והסדרות הדוקומנטריות. בשיחה התחקנו אחר מסעם המאוחד והאישי אל עבר היצירה המשותפת, דרך חילוקי הדעות, הפרנסה, האמת היצירתית וכמובן – המשפחה.
להמשך הקריאה
