508E960C84

איפה מתחבא הקסם בקולנוע הישראלי ואיזה כובע צריך לשלוף מאיזה שפן כדי למצוא אותו?

כשאני מסתבכת ומתבלבלת עם עצמי, או לצורך העניין כשאני נהיית אובססיבית לגבי משהו, יש לי נטייה לעצור וללכת למקום רגוע. פחות חוף ים וצוקים מרפרפי רוח על פנים מודאגות ויותר מקומות שיש בהן רוגע וודאי. כזה שמגיע שחור על גבי לבן. פעם זה היה מילון חדש-ישן-קיץ-חורף-אבן-שושן, כי מה יותר מרגיע ממקום שמגדיר כל דבר במשפט וחצי? והיום זה גוגל, שאמנם
להמשך הקריאה

tlwave

לתפוש את הגל – על ההזדמנות להפוך את פריחת שנות האלפיים לגל קולנועי

נדמה שכל דיון על העשייה הקולנועית בעשור השני של שנות האלפיים מתחיל באמירה האקסיומטית: "הקולנוע הישראלי נמצא בתקופת פריחה חסרת תקדים". לאמירה זו שני פנים: האחד, כמותי, שאיתו קשה להתווכח. בשנתיים האחרונות בלבד הוצגו בבתי הקולנוע 56 סרטים ישראלים חדשים, כמעט פי שלושה מכמות הסרטים שהוקרנו בין 2000-2002. התמורות בתעשייה המקומית שהחלו בשנות התשעים המוקדמות והגיעו לשיאן בפריחה העכשווית מתכנסות
להמשך הקריאה

אידה פינק בסרט

פגישה עם סופרת

כבר כמה שנים שאינני צופה בטלוויזיה וקולנוע ישראליים באופן הדוק ורציף. לכן, כשפנה אליי נלי בהצעה להשתתף בבלוג הקולקטיבי החדש בארגונו פירצפתי לכיוונו תמיהה והוספתי לצידה צקצוק ופקפוק(אם כבר יש שם כזה לאיזו הצגת ילדים- הריני מתנצל ומתחמש מיד בעורך דין). אני מודה, נסחפתי במערבולת שאלות: מה לי ולזה? על מה אכתוב? ולמה? אחר-כך, כשקראתי כמה מן הפוסטים המעולים שנכתבו
להמשך הקריאה

girlsjustwanttohavefun

העם דורש צ'יק פליק ציוני!

גשם. זהו ערב סילבסטר. במשרד הפרסום הכול כבר כמעט מוכן למסיבה המושקעת. חבורה של יאפים צעירים ושנונים יוצאים עם המטריות שלהם מהמשרד. כולם מתפזרים הביתה ואנחנו נשארים עם הדמות הראשית. היא עומדת לבדה עם מטרייה צבעונית, ברקים ורעמים ברקע והיא נעצרת ליד חנות אלקטרוניקה ומורחת אודם. לפתע השמש יוצאת. היא הולכת ברחובות, קונה תקליטים, עושה קניות בסופר, בוחרת פרחים וכמובן
להמשך הקריאה