"מיקו האמריקאים לא יבינו אותך, חבל לך על הזמן".

האם סרטים ישראלים יכולים להיות תחליף לכדורים נוגדי דיכאון לישראלים?

פסיכולוג: "היי טל, מקווה שאני לא מפריע."

אני: "היי, לא. קרה משהו?"

פסיכולוג: "איך אמרת שקוראים לסרט שאת רואה כשאת מבואסת על החיים?"
אני: "ויקי כריסטינה ברצלונה?"
פסיכולוג: "כן, זה!"

אני: "הכל בסדר?"

פסיכולוג: "לא יודע… אני במצב רוח רע קצת".

אני: "אז זה בדיוק בשבילך… רק אל תשכח להוסיף לצפייה בקבוק יין. השילוב של שניהם  ישפר לך את מצב הרוח לכמה ימים ואם זה לא יעזור תראה משהו תוצרת הארץ!"

שאלה ראשונה: האם סרטים יכולים להיות תחליף לכדורים נוגדי דיכאון?

הפעם הראשונה בה הבנתי מה זה דיכאון הייתה בשנת 2010. החבר שלי נפרד ממני, הלב היה שבור ולי היה קר בחודש יולי. אני משערת שרוב האנשים יכולים להזדהות עם תחושת הקור הזו.  "זו שפעת דיכאון, זה יעבור לך" אמר המטפל שהצמידו לי אחרי שתפסו אותי פורצת לבריכה של הקיבוץ ב4:00 לפנות בוקר כי הייתי בטוחה שברגע זה אהוב ליבי מבלה עם איזו מתנדבת.
"אני לא בטוח שאת צריכה להתחיל להיכנס לכל עסקי הכדורים, בשביל מה לך? תעשי ספורט, לכי יותר לים, תבלי… תראי שזה יעבור לך לבד." ובכן אתחיל מהסוף- זה עבר.
זה עבר בזכות מרשם תרופות מדהים  שהפסיכולוג לא חשב עליהן, אולי כי הוא לא  למד קולנוע?
שאלה שניה: האם הדיכאון הישראלי ירפא רק על ידי סרט ישראלי?

הכדור נוגד הדיכאון הראשון  שלי הגיע באריזות די.וי.די תוצרת וודי אלן, (כן, וודי אלן ונוגד דיכאון לא הולכים באותו משפט אני יודעת.).  "ויקי כריסטינה ברצלונה". לצערי זה לא היה מספיק והייתי צריכה להגדיל את מינון התרופות ולגוון קצת, כי אין מה לעשות, עלילה שמתרחשת בברצלונה עם חביאר ברדאם   לא תשפיע על בחורה שהעלילה שלה מתרחשת בישראל על רקע מלחמה וקיבוצניק. וודי אלן היה אחלה פסיכולוג אבל בסופו של דבר הוא לא יכל לטפל בי.   וכך הגעתי לתרופה "הכבדה"  ביותר… סרט ישראלי (כן, סרט ישראלי ונוגד דיכאון לא הולכים באותו משפט גם את זה אני יודעת.).

כמו שאני לא אלך לפסיכולוג שלא דובר את שפתי, כך אני לא יכולה להירפא עם סרט שאינו דובר "ישראלית" .  ללא ההזדהות הקולקטיבית המשותפת בייני לבין הדמויות שבסרט לא תהיה לי היכולת להירפא באמת ולצאת מהדיכאון הזה.  אנחנו, הצופים וגם הדמויות בקולנוע הישראלי – כולנו בחרדת קיום שמשפיעה על כל דבר הקורה בחיינו. כתוצאה מכך,אם לדמויות בסרט  נשבר הלב, שברון הלב הישראלי שלהן יהיה שברון הלב שלי ויחד הן יראו לי איך ניתן להתגבר על זה. איך אפשר להיות ישראלית מאוהבת ודיכאונית ואולי, אולי בסופו של יום …מאושרת?
אז למה צפייה בסרט ישראלי  משפיע עלינו כמו שזה משפיע עלינו? אין בכוונתי להתחיל ולפרט פה ולו על תיאוריה קולנועית אחת,  (למרות שכיוצרת ובוגרת לימודי קולנוע וטלוויזיה זה נדרש ממני.) ,  כי אני רוצה שמי שקורא את הטקסט הזה עכשיו יבין את השורה התחתונה: לפעמים אנשים לוקחים כדור שיסדר להם את העניינים במוח מבלי לשאול שאלות, כך גם סרטים. אתם בדיכאון? רע לכם? בא לכם לברוח או לעשות שינוי ולא יודעים מאיפה להתחיל? מעולה- צפו בסרט!  אחד שיתאים למקום ממנו באתם.

אסיים בנימה אופטימית שאת הדיכאון שלי ניצחתי סופית ביום בו עשיתי את הסרט שלי, סרט ישראלי שהסב לי גאווה רבה ואף פרס בין לאומי. אבל אף אחד לא יודע שמבחינתי הניצחון זה לא הפרס, זו העובדה שהייתי מספיק אנושית כדי להתאהב, שישבר לי הלב, שאהיה בדיכאון ובדרך לא דרך אני אצא מזה בזכות התרופה הטובה ביותר בעולם. הקולנוע הישראלי.

 

 

 

 

טקבק בעזרת פייסבוק

טקבק