בחודשים הקרובים מתוכנן לצאת לבתי הקולנוע סרט הביכורים של הבמאית סופי ארטוס "עמק". הסרט מתאר את חייהם של כמה תיכוניסטים המתגוררים במגדל העמק ונאלצים להתמודד עם אלימות – מכל סוג – כעניין שבשגרה. יש לכל אורך הסרט המרתק הזה תחושה של ניכור וקדרות שמתפוגגת קצת רק כאשר הדמויות הבודדות מתאחדות ומוצאות חיבה אחת אצל השנייה – עד למכשול הקרוב הבא. במהלך
להמשך הקריאה
גשם. זהו ערב סילבסטר. במשרד הפרסום הכול כבר כמעט מוכן למסיבה המושקעת. חבורה של יאפים צעירים ושנונים יוצאים עם המטריות שלהם מהמשרד. כולם מתפזרים הביתה ואנחנו נשארים עם הדמות הראשית. היא עומדת לבדה עם מטרייה צבעונית, ברקים ורעמים ברקע והיא נעצרת ליד חנות אלקטרוניקה ומורחת אודם. לפתע השמש יוצאת. היא הולכת ברחובות, קונה תקליטים, עושה קניות בסופר, בוחרת פרחים וכמובן
להמשך הקריאה
על אף האימהות, הטרייה יחסית, אני מוצאת זמן לצפות לפחות בסרט אחד בשבוע. איך אני עושה את זה? קודם כל אני משתדלת למצוא עבודות שמשלמות על זה! ועכבריות קולנוע שלא שפר מזלן, אם אתן מכורות כמוני (או אפילו יותר), שלא יפחידו אתכן שאחרי שנולדים ילדים מפסיקים לצפות בסרטים. יש בייביסיטר, אפשר ללכת לסרט עם חברה, לצפות בוי.או.די (או שלל שיטות
להמשך הקריאה
