צילום: טליה גלאון

אילו הייתי נולדת פלסטינית: ראיון עם טובה אשר

במאית "נדיה שם זמני", מעורכות הוידאו הבכירות בארץ, מספרת על המעבר לכסא הבמאית עם צאת סרטה הראשון באורך מלא ועל התהליכים המחשבתיים שהובילו אותה ליצירתו. השאלה הכי מעייפת ורפפטיבית שנשאלת טובה אשר בימים אלו, עם צאת סרטה הראשון, "נדיה שם זמני", היא מה גרם לה לנטוש את שרביט העורכת ולעבור לכסא הבמאית? הרצון, לדבריה, תמיד היה שם, אך עשיית סרטים
להמשך הקריאה

%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f

נשלחתי למשימה להביא בני אדם – שיחה עם אורית אזולאי

האישה שמלהקת תפקידים בלתי נשכחים לקולנוע הישראלי מזה כעשרים וחמש שנה יושבת לשיחה על המקצוע. רכובה על משגרי הדמיון של במאים ובמאיות במסעות אינסופיים לחיפוש אחר אנשים, נראה שאורית אזולאי נמצאת בטריפ מתמשך של התבוננות, למידה ועשייה קולנועית שמביאים אותה להמשיך לעבוד גם כשהיא חולמת. מה עוד? היא עורכת תסריט, מורה, אם ואשת שיחה יוצאת מן הכלל. אהה כן, ומייסדת
להמשך הקריאה

ganenet

‫"הכניסני תחת כנפך, בן שרמוטה"

…ואם חרדת השכחה נכחה ב"המכה ה81" שבו עסקתי בפוסט הקודם שלי, הרי נראה שהיא תמה מרכזית גם בסרט חדש וכרגע נפוץ יותר – "הגננת" של נדב לפיד. וכמו "המכה ה81", שעשה זאת בשנות ה70, גם "הגננת" מתייחס לנושא השימור והתיעוד בשמץ של אמבילוונטיות, ומישיר מבט אל המאבק בין השאיפה לשמר ובין הקבלה של האובדן הבלתי נמנע. הסרט מספר את סיפורה
להמשך הקריאה