צילום: טליה גלאון

אילו הייתי נולדת פלסטינית: ראיון עם טובה אשר

במאית "נדיה שם זמני", מעורכות הוידאו הבכירות בארץ, מספרת על המעבר לכסא הבמאית עם צאת סרטה הראשון באורך מלא ועל התהליכים המחשבתיים שהובילו אותה ליצירתו. השאלה הכי מעייפת ורפפטיבית שנשאלת טובה אשר בימים אלו, עם צאת סרטה הראשון, "נדיה שם זמני", היא מה גרם לה לנטוש את שרביט העורכת ולעבור לכסא הבמאית? הרצון, לדבריה, תמיד היה שם, אך עשיית סרטים
להמשך הקריאה

%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f

נשלחתי למשימה להביא בני אדם – שיחה עם אורית אזולאי

האישה שמלהקת תפקידים בלתי נשכחים לקולנוע הישראלי מזה כעשרים וחמש שנה יושבת לשיחה על המקצוע. רכובה על משגרי הדמיון של במאים ובמאיות במסעות אינסופיים לחיפוש אחר אנשים, נראה שאורית אזולאי נמצאת בטריפ מתמשך של התבוננות, למידה ועשייה קולנועית שמביאים אותה להמשיך לעבוד גם כשהיא חולמת. מה עוד? היא עורכת תסריט, מורה, אם ואשת שיחה יוצאת מן הכלל. אהה כן, ומייסדת
להמשך הקריאה

beyond_pic-5

"מעבר להרים ולגבעות" נשקפת "צור הדסים" – ראיון מקיף עם ערן קולירין על סרטו החדש, תסריטו הראשון ומוטיבים חוזרים בסרטיו

לפני כשבוע יצא לבתי הקולנוע "מעבר להרים ולגבעות", סרט הקולנוע השלישי של ערן קולירין, אחרי "ביקור התזמורת" ו"ההתחלפות". הפילמוגרפיה שלו מכילה גם את סרט הטלוויזיה "המסע הארוך" ושותפות ביצירת הסדרות "שבתות וחגים" ו-"חמישה גברים וחתונה". למעשה, הסרט הראשון שכתב קולירין הוא "צור הדסים" – קומדיית פשע מ-1999, שביים אביו גדעון קולירין [ניתן לצפות בסרט במלואו כאן]. מסתבר שכבר בסרט זה קולירין
להמשך הקריאה

flickr_-_israel_defense_forces_-_mavi_marmara_passengers_attack_idf_soldiers_with_metal_rods

מצלמות במקום רובים – הקולנוע בשירות הצבא

השבוע העלה החמאס סרטון תעמולה, אבל אל דאגה: לנו יש את יחידת ההסרטה של דובר צה"ל. מה קורה כשהקולנוע פוגש את הצבא?   מלחמות כבר לא קורות בחורף, סבבים ומבצעים דווקא יושבים טוב על הקיץ. אז לקראת הסבב הנוסף (וביטול ההופעה של רדיוהד, על הדרך), ישראל וחמאס מתכתשות על גדר הרצועה. מצלמות מהדורות החדשות ממהרות לסקר את התחממות הגזרה. מלבד מצלמות
להמשך הקריאה

inbetween2

לא גברים, לא יהודים

אם יש משהו שאי אפשר לחלוק עליו בקשר לסרטה של מייסלון חמוד 'לא פה לא שם' זה שהוא מצליח. הוא מצליח בקופות, הוא מצליח אצל המבקרים אבל יותר מכל הוא הצליח להפעיל את אלו שצפו בו (וגם את אלו שלא) ומעורר דיון סוער. כל כך סוער עד שסייד קשוע הספיק לכתוב מאמר שמבקר את בחירתו העלילתית להציג איש דת מאום
להמשך הקריאה