The_81st_Blow post3

טכנולוגיות גוססות וסרטים בלתי נראים – סיפורו של הסרט "המכה ה-81"

בספריית "האוזן השלישית" יושבות על מדפים מאחורי הדלפק הראשי כמה קלטות וידאו מתוצרת ישראלית. ברוכים הבאים להוספיס של הקולנוע הישראלי. למדפים האלה סרטים מגיעים כדי למות. תחלופת טכנולוגיות והשפעתה על העשייה ועל הצריכה של קולנוע היא משהו שהתחום מתורגל בו מאז שהוא נולד, בין אם מדובר בכניסת הסאונד או הצבע, הטלוויזיה או מצלמות הוידאו. יש אמנם מסורות ששורדות את רוע
להמשך הקריאה

Have-You-Watched-A-Short-Film-Today

איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הסרט הקצר

בתקופה האחרונה יש תופעה ברוכה בקולנוע הישראלי…הוא נעשה מגניב. אני יודע, לעיתים בא לנו לנער את הסטיגמות ולחבוט בהם כמו שטיח פרסי ישן במרפסת. אבל באמת יש תחושה רעננה בקולנוע הישראלי.  יותר ויותר יוצרים עושים קולנוע עצמאי, מסחרי, מחתרתי. פתאום הקולנוע הישראלי מייצר סיפורים ונרטיבים בעלי מבני זאנרי אחר: סרטי אימה, מתח, זומבים, מדע בדיוני, סרטים קצרים.  wait wwwhat? דיאלוג
להמשך הקריאה

girlsjustwanttohavefun

העם דורש צ'יק פליק ציוני!

גשם. זהו ערב סילבסטר. במשרד הפרסום הכול כבר כמעט מוכן למסיבה המושקעת. חבורה של יאפים צעירים ושנונים יוצאים עם המטריות שלהם מהמשרד. כולם מתפזרים הביתה ואנחנו נשארים עם הדמות הראשית. היא עומדת לבדה עם מטרייה צבעונית, ברקים ורעמים ברקע והיא נעצרת ליד חנות אלקטרוניקה ומורחת אודם. לפתע השמש יוצאת. היא הולכת ברחובות, קונה תקליטים, עושה קניות בסופר, בוחרת פרחים וכמובן
להמשך הקריאה

טלוייזיה לילדים

לעשות סרטים ולהישאר ילדים

כשסיפרתי לאנשים שאני עובדת בערוץ הופ! היו שאמרו לי- "לא נורא, ככה מתחילים…".  אבל האמת היא, שלעשות טלויזיה לילדים זה פשוט מדהים! ולא רק בגלל שאתה זוכה ליצור עבור הקהל הכי אמיתי והכי כנה שיש, קהל שצוחק כשמצחיק לו ולא מתבייש לקום וללכת כשזה פשוט לא מעניין, אלא כי זה מאלץ, או אולי יותר נכון להגיד מאפשר, לעוסקים במלאכה, להישאר
להמשך הקריאה

nonamep

זרקור על הסרט "אין שמות על הדלתות"

ברצוני להטיל זרקור על אחד היוצרים המגוונים שהיו לקולנוע הישראלי – נדב לויתן, תוך התמקדות בסרט הטוב ביותר לטעמי שלו – "אין שמות על הדלתות". "אין שמות על הדלתות" הוא סרט הקולנוע החמישי שלויתן ביים ויצא לאקרנים בשנת 1998, כשנה וחצי לאחר שהסתיימה הפקתו. הסרט יצא בעיצומן של שנים קשות מאוד לקולנוע הישראלי, כאשר תקציבי הקרנות לא היו מוסדרים בחוק,
להמשך הקריאה