11018341_843265095727644_8486332509506784389_n

כמה כרטיסים נמכרו לסרטים ישראלים השנה?

נתוני מכירות הכרטיסים מסרטים ישראלים בבתי הקולנוע הוא עניין מתעתע. בעוד שבארה"ב ישנו דיווח שבועי על כל דולר שנכנס לקופה, במקומותינו נאלצים בד"כ להסתמך על נתוני המפיצים עצמם, כפי שהם מדווחים עליהם ל"התאחדות ענף בתי הקולנוע".

גם השנה פורסמו נתוני הצופים, אך גם הפעם הנתונים מעוררים תהיות, כיוון שהופיעו שתי רשימות עם נתונים שונים. כאן מתפרסמת טבלת מספרי מכירת הכרטיסים דרך "התאחדות ענף הקולנוע", המתבססת על נתונים הנמסרים ממפיקי הסרטים. במקביל פורסמה רשימה נוספת, [בין השאר ע"י נחום מוכיח באתר "הבמה" ובתכנית "טלסינמה" בערוץ 1] שם מספרי הצופים גבוהים יותר משמעותית. השוני בין שתי הרשימות, נובע ככל הנראה מכך שהרשימה השנייה כוללת גם נתונים מ'יום הקולנוע הישראלי' ומהקרנות טרום-בכורה למיניהן ולא רק מהקרנות סטנדרטיות בבתי הקולנוע ולכן המספרים שם גבוהים יותר. הנה הטבלה המלאה:

boxoffice

מניתוח הרשימה עולה נתון בולט במיוחד – רוב מוחלט של ההצלחות השנה הן של סרטים המיועדים לילדים ונוער. למעשה, לולא היו מופקים השנה סרטים אלו, נתוני הטבלה היו עגומים מאוד. הפקת סרטים המיועדים מלכתחילה לילדים ונוער הינו מהלך של השנים האחרונות, לאחר שמפיקים זיהו את הפוטנציאל המסחרי בהפקת סרטים אלו, היוצאים במהלך חופשות חגים או החופש הגדול. השנה הופקו ארבעה כאלו – כמות שקולה לכל סרטי הילדים שהופקו במהלך שנות התשעים. הסרט הקופתי ביותר השנה הוא "גאליס – קונטקט" שביים אסף קורמן עם 144 אלף צופים.

שני סרטים נוספים שהצליחו השנה היו קומדיות מובהקות: "פלאפל אטומי" של דרור שאול [63 אלף צופים] ו"ארבע על ארבע" של שי כנות [מעל 80 אלף צופים ועדיין מציג]. בעוד שלסרטו של שאול חיכו בציפייה כמעט עשור, המקרה של שי כנות הוא אחר – זאת השנה השלישית ברציפות [אחרי "שושנה חלוץ מרכזי" ו"איביזה"] שבה הוא מביים קומדיה שיוצאת בקיץ ומופקת במהירות רבה. הביקורות עבור סרטים אלו אינן נלהבות בלשון המעטה, אך הצופים בהחלט מגיעים לאולמות. גם כאן מדובר על שינוי שקרה בשנים האחרונות, כיוון שהפקת קומדיה מסחרית בהגדרתה היה דבר שכיח בשנות ה70' וה80', אך בהמשך לאורך שנים ארוכות מפיקים נמנעו מיצירת סרטים מסוג זה.

סרטים דרמטיים שנעשו עבור קהל בוגר – לא הצליחו להביא כמות משמעותית של צופים השנה. המקרה היחיד החריג הוא 'באבא ג'ון' שביים יובל דלשד, אשר יצא אשתקד סמוך לזכיה בפרס אופיר לסרט הטוב – והצליח להביא כמות נכבדת של קהל לבתי הקולנוע [ 89 אלף צופים]. זה המקום להזכיר שהנתונים מהשנה אינם כוללים את זוכה פרס אופיר הנוכחי "סופת חול", כמו גם את "שבוע ויום"  כיוון שאלו רק יצאו בחודש האחרון ומוקדם לדעת מה יהיה מספר הצופים הסופי שלהם.

מנגד, ההשפעה של 'פרס אופיר' לפי נתונים אלו, היא אך ורק על הזוכה בפרס 'הסרט הטוב'. ארבעה סרטים אחרים שזכו בתחרות של שנת 2015, כולל בקטגוריות מרכזיות של בימוי, תסריט ומשחק – לא תירגמו את הזכיה להצלחה מסחרית, מה גם שחלקם יצאו לבתי הקולנוע חודשים ארוכים אחרי שזכו בפרס.

באופן טבעי, ישנם לא מעט סרטים טובים, שזכו להדים חיובים על ידי הביקורת ובכל זאת לא מצאו מספיק קהל. בין השאר מדובר על "היורד למעלה", "ברש", "עמק", "ההר" ו"ציפורי חול". שלוחה מכאן המלצה לצפות בהם, אם טרם עשיתם זאת.

ג'ייד סקורי וסיוון נועם שמעון ב"ברש"

כצפוי, "סרטי יונייטד קינג" שולטים ביד רמה בכל מה שקשור למפת ההפצה ולמעשה השנה כל הסרטים בראש הטבלה הופצו או הופקו על ידם. סרטים שהופצו עצמאית, או בדרכים אחרות, לא הצליחו להביא את ההמונים כשעל פי הטבלה, "קמטי צחוק" עם 14 אלף צופים הוא המוביל.

גם מסע יחסי ציבור ושיווק אינטנסיבי, לא בהכרח יוכיחו את עצמם בזמן ספירת הקופות. דוגמא לכך הוא הסרט "ברש" שהביא רק  כ-8000 צופים ולהבדיל "רבין – יום אחרון" של עמוס גיתאי. סרטיו של גיתאי מעולם לא היו 'שוברי קופות' בישראל, אך נוכח הנושא הנפיץ ויציאת הסרט סמוך לציון 20 שנים לרצח רבין – הייתה תחושה שהפעם זה יכול להיות אחרת. הסרט לווה בקמפיין יחסי ציבור מרשים, כולל הקרנת בכורה חגיגית בהיכל התרבות. כל זה לא עזר – והסרט הביא כ-3000 צופים בלבד, נתון סטנדרטי יחסית לסרטי גיתאי של השנים האחרונות.

אמנם מספרי הצופים בסך הכל לא מעודדים, אבל את נקודת האור ניתן לראות מעצם כמות הסרטים: כ-30 במספר ובעובדה שהם מגוונים ושונים בתכלית זה מזה. כאמור, יש בניהם סרטים למבוגרים ולילדים, עלילתיים ותיעודים [התיעודים אמנם לא נכללים בטבלה אבל חלקם בהחלט עשו חיל בקופות], דרמות חמורות סבר לצד קומדיות קלילות. אגב, רק חלק קטן מהסרטים מתרחש בת"א ובהחלט נראה שהמגמה היא הרווחת היא צילום בירושלים, כשגם המושב כלוקיישן חזר בלא מעט מהסרטים ["ברש", "באבא ג'ון", "ירח בבית 12"].

atomic-falafel20153708_1935000_0

שי אביבי ומלי לוי גרשון ב"פלאפל אטומי"

השחקנית המבוקשת ביותר השנה הייתה מלי לוי-גרשון שהשתתפה בארבעה סרטים, בשלושה מהם בתפקידים משמעותיים: "פלאפל אטומי", "ילד טוב ירושלים" ו"ציפורי חול". היא גם הבליחה בתפקיד קטן ב"רבין-יום אחרון".מכרם חורי הופיע בשלושה סרטים, בתפקידי משנה: "סיפור על אהבה וחושך", "ארץ פצועה" ו"אבוללה". ואילו אושרי כהן, שי אביבי, רועי אסף, דביר בנדק ואיתי טיראן שיחקו בשני סרטים כל אחד.

[הצילום בראשית הפוסט מתוך הסרט "באבא ג'ון"]

אורי ברד
שואף לצפות בכל פיצ'ר ישראלי שהופק

טקבק בעזרת פייסבוק

טקבק